תובנות שרירותיות

במקרה בו תובנה עולה לפתע בראשך בזמן שאתה מודט, עליך להחליט במהירות אם כדאי לתת לה תשומת לב, או שפשוט מדובר על הסחת דעת נוספת. ניתן לקבוע חוק כללי: אם אפשר ליישם את התובנה באופן ישיר על מה שאתה עושה ממש באותו הרגע במדיטציה, לך על זה ותן לה הזדמנות. תראה אם זה עובד. אם זה לא עובד, שמוט אותה. אם התובנה אינה קשורה באופן ישיר למה שאתה עושה, שמוט אותה. אל תפחד מכך שאתה עלול לאבד משהו בעל ערך. אם תנסה להיאחז בתובנה היא תיקח אותך הרחק, יותר ויותר, מהנשימה. אם היא באמת בעלת ערך, היא תישאר בתודעתך בלי שתנסה לזכור אותה.

חשוב שהריכוז הוא כמו אווזה המטילה ביצי זהב. אם תבלה את כל זמנך באיסוף ואחסון הביצים, האווזה תמות מחוסר תשומת לב. בנוסף לכך, הזהב של ביצים אלה הוא כמו הזהב ברוב האגדות: אם לא תעשה בו שימוש מועיל מייד, הוא יהפוך לנוצות ולעפר. לכן, אם לא ניתן להשתמש בזהב מייד, השלח אותו. תשקיע את האנרגיה שלך בלטפל באווזה.

זה תחום נוסף בו חשוב לזכור: לא כל דבר המופיע בתודעה השקטה הוא אמין. הרגעת התודעה נותנת לך גישה אל חדרים רבים בתוכה שאולי סגרת בעבר, אבל אין זה אומר שחדרים פתוחים אלו מכילים חפצים יקרי ערך. בחלקם אין כלום מלבד זבל ישן.

במקרה בו תובנה ששמת בצד במהלך המדיטציה עדיין עולה בתודעתך לאחר המדיטציה, שאל את עצמך כיצד ניתן ליישמה בדרך בה אתה חי את חייך. אם נראה שהתובנה מציעה נקודת מבט נבונה על כיצד ראוי להתנהג במצב מסוים, אתה יכול לתת לה הזדמנות ולראות אם היא באמת מועילה. בנוסף, כדי לוודא שאינך הולך שבי אחרי תובנה חד צדדית, שאל את עצמך: באיזו מידה ההיפך הוא הנכון? זוהי אחת השאלות החשובות ביותר כדי לשמור על האיזון שלך כמודט.

אם התובנה היא מהסוג המופשט יותר - בקשר למשמעות היקום וכך הלאה - עזוב אותה. זכור שהשאלות של יכולת ההבחנה עוסקות בפעולות, לא בהפשטות. הפעולות שלך. התובנות שאתה מחפש במדיטציה שלך הן אלו העוסקות בפעולותיך גם כן.