כללי האימון הרוחני
כלל מוסרי1 הוא הבטחה שאתה נותן לעצמך להימנע מהתנהגות מזיקה. איש אינו מאלץ אותך לשמור עליו, אבל אנשים נבונים מצאו שחמישה כללי מוסר מועילים במיוחד ליצירת סביבה טובה לאימון התודעה.
כאשר אתה לוקח על עצמך את חמשת כללי מוסר אלו, אתה מבסס את ההחלטה הנחושה לא לקחת חלק, באופן מכוון, בחמש פעילויות:
1. להרוג אף אדם או חיה.
2. לגנוב (לקחת משהו של אדם אחר מבלי לקבל את הסכמתו).
3. לקיים יחסי מין אסורים (עם קטינה, עם מבוגרת הנמצאת כבר במערכת יחסים אחרת, או כאשר אתה כבר נמצא במערכת יחסים אחרת).
4. לספר שקרים (לייצג לא נכונה את האמת).
5. להשתמש בחומרים משכרים.
כללי מוסר אלו נועדו לפעול כנגד חלק מהדרכים הבוטות בהן מעשיך יוצרים הפרעות, פנימיות וחיצוניות, המקשות עליך לשמר את המיקוד הפנימי שלך. חיצונית, הם מגינים עליך מסוג המעשים שיובילו למעשי תגמול מאנשים אחרים. פנימית, הם מגינים עליך משתי גישות איתן אתה עלול לפצוע את עצמך כאשר אתה יודע שפגעת בעצמך או באחרים: ערך עצמי נמוך, או ערך עצמי גבוה הגנתי.
גישות אלה, של ערך עצמי לא בריא, קשורות לשתי דרכים בהן אנשים נוטים להגיב להתנהגויות השליליות שלהם:
1. מתחרטים על הפעולה.
2. פועלים באחת משתי דרכי הכחשה:
א. מכחישים שהפעולה באמת התרחשה.
ב. מכחישים שהיא באמת הייתה שגוייה.
תגובות אלה הן כמו פצעים בתודעה. חרטה היא פצע פתוח, רגיש למגע, בעוד שהכחשה דומה לרקמה מצולקת ומעוותת סביב לנקודה רגישה. כאשר התודעה פצועה, כתוצאה מפעולות אלה, היא איננה יכולה להתיישב בנוחות ובחופשיות בהווה, מכיוון שהיא מוצאת את עצמה נחה על בשר חי וחשוף, או על רקמה מצולקת ומעובה. כאשר מכריחים את התודעה להישאר בהווה, היא נמצאת שם רק בדרך מכווצת, מעוותת וחלקית, והתובנות שהתודעה משיגה נוטות להיות מעוותות וחלקיות גם כן. רק אם התודעה תהיה חופשיה מפצעים וצלקות היא תוכל להתיישב בהווה בנוחות ובחופשיות, ולעורר יכולת הבחנה שאינה מסולפת.
זאת מטרתם של חמשת כללי המוסר: הם מיועדים לרפא את הפצעים והצלקות האלה. לכן, כללי המוסר מתפקדים כחלק בלתי נפרד מתהליך הריפוי של המדיטציה. ערך עצמי בריא מגיע כאשר אתה חי בתואם עם סטנדרטים פרקטיים, חד משמעיים, אנושיים וראויים לכבוד. חמשת כללי המוסר מנוסחים בדרך המספקת אוסף סטנדרטים כאלו.
שימושיים
הסטנדרטים הנקבעים על ידי כללי מוסר אלו הם פשוטים. אתה מבטיח לעצמך לא לעסוק במכוון באף אחת מחמשת סוגי הפעילויות המזיקות, וגם לא לומר לאף אדם אחר לעסוק בהן. זהו זה. אינך צריך לדאוג בנוגע ליכולת שלך לשלוט על יותר מכך. המשמעות היא שכללי המוסר אינם מצריכים ממך להתמקד בדרכים עקיפות, או לא מכוונות, בהן פעולותיך עלולות להוביל לכך שאדם אחר יעבור על כללי המוסר. אתה מתמקד תחילה על הבחירות שלך לפעול.
אם, בחלוף הזמן, תרצה להרחיב את הבטחותיך לעצמך ולהימנע גם מהתנהגויות העשויות לגרום באופן עקיף לאנשים אחרים לעבור על כללי המוסר - כמו למשל לקנות בשר - זה לגמרי תלוי בך. אך בהתחלה, יהיה זה נבון יותר להתמקד במה שאתה בעצמך בוחר לעשות, מפני שזהו תחום בו אתה יכול להפעיל שליטה אמיתית.
זה אפשרי לחלוטין לחיות בתואם עם סטנדרטים אלו - לא תמיד קל או נוח, אבל תמיד אפשרי. חלק מכללי מוסר אלו עשויים להיות קלים יותר לקיום מאשר אחרים, אבל עם זמן וסבלנות - ומעט חוכמה בהתמודדות עם מעידות בהתנהגותך - הם הופכים להיות יותר ויותר ברי ביצוע. הדבר נכון במיוחד כאשר אתה מתחיל להבחין בתועלת הנובעת משמירה עליהם, ובנזק הנגרם כאשר אתה מועד.
חלק מהאנשים מתרגמים את כללי המוסר אל סטנדרטים הנשמעים יותר נשגבים או אצילים - למשל, מייחסים לכלל המוסר השני את הכוונה לא לעשות שימוש לרעה במשאבי כדור הארץ - אבל גם אלו אשר מנסחים מחדש את כללי המוסר בדרך זו מודים שבלתי אפשרי לחיות בהלימה איתם. כל אדם שסבל מכיוון שהיה צריך לחיות בתואם עם סטנדרטים בלתי אפשריים יכול לספר לך על הנזק הפסיכולוגי שסטנדרטים כאלו עלולים לגרום. לעומת זאת, אם אתה נותן לעצמך סטנדרטים המצריכים מעט מאמץ ומיינדפולנס אך אפשריים לקיום, ערכך העצמי נוסק דרמתית כאשר אתה מגלה בתוך עצמך את היכולת לעמוד בהם. לאחר מכן תוכל לעמוד בביטחון במשימות תובעניות יותר.
ברורים
כללי המוסר מנוסחים ללא "אם" "או" ו "אבל." כלומר, הם מספקים הדרכה מאוד ברורה, ללא מקום לחוסר בהירות או רציונליזציה שאינה כנה. פעולה מסוימת נמצאת בתואם עם כללי המוסר או שאינה. שוב, בריא לחיות בהלימה עם סטנדרטים מסוג זה. כל מי שגידל ילדים מצא כי למרות שילדים עשויים להתלונן בנוגע לכללים נוקשים וחדים, הם למעשה מרגישים יותר בטוחים איתם מאשר עם כללים מעורפלים הפתוחים למיקוח. כללים ברורים אינם מאפשרים לאג'נדות נסתרות להתגנב דרך הדלת האחורית של התודעה. בנוסף לכך, אם תאמן את עצמך עם כללים אלו תוכל לבטוח במוטיבציות שלך, ולהרוויח תחושה אמיתית של ערך עצמי בריא. במקביל, השמירה על כללים ברורים חוסכת לך את הזמן שהיית עשוי לבזבז, מאידך, בניסיון לטשטש את הקווים ולהצדיק לעצמך התנהגות שאינה מיטיבה.
אנושיים
כללי המוסר הם אנושיים כלפי האדם השומר עליהם, וגם כלפי האנשים המושפעים על ידי התנהגותו. אם אתה שומר עליהם, אתה פועל בתואם עם עקרון אנושי האומר כי הכוחות החשובים ביותר המעצבים את הדרך בה אתה חווה את עולמך הן המחשבות, המילים והמעשים המכוונים שאתה בוחר לבצע ברגע הנוכחי. אינך חסר משמעות. עם כל בחירה שאתה לוקח - בבית, בעבודה, במשחק - אתה מוציא לפועל את השפעתך על תהליך העיצוב המתמשך של העולם. כלומר, על ידי שמירת כללי המוסר אתה מוודא שתרומתך לעולם היא תמיד חיובית. ובנוגע להשפעתך על אנשים אחרים: אם אתה מקיים את כללי המוסר, תרומתך לעולם נמצאת בהלימה עם העקרונות של כוונה טובה וחמלה. בדרך זו, השמירה על כללי המוסר מסייעת לך לפתח את מצבי התודעה העילאיים ללא פחד מצביעות או הכחשה.
ראויים לכבוד
חמשת כללי המוסר נקראים "סטנדרטים המקבלים את תמיכת האנשים האצילים" - אנשים אשר השיגו, לכל הפחות, את טעם ההתעוררות הראשון. אנשים כאלו אינם מקבלים סטנדרטים רק על בסיס פופולריות. הם הקדישו את חייהם כדי לראות מה מוביל אל אושר אמיתי וראו בעצמם, לדוגמה, שכל סוגי השקרים הם פתולוגיים, ושיחסי מין החורגים מהמסגרת של מערכת יחסים מחייבת אינם בטוחים בשום צורה. יתכן שאנשים אחרים לא יכבדו אותך על כך שאתה חי בתואם עם חמשת כללי המוסר, אבל האנשים האצילים כן מכבדים אותך, וכבודם שווה יותר מזה של כל אדם אחר בעולם.
חלק מהאנשים חוששים לשמור על כללי המוסר משום שהם פוחדים שיהפכו לגאוותנים, מכיוון שהתנהגותם טובה יותר מאשר התנהגותם של אחרים. קל להניח לגאווה מסוג זה כאשר היא מופיעה בתודעתך, לעומת זאת, אם אתה זוכר שאינך שומר על כללי המוסר כדי להפוך את עצמך לטוב יותר מאשר אחרים, אלא פשוט כדי לרפא את הבעיות בתודעתך שלך. זה כמו לקחת תרופה: אם אתה לוקח את התרופה שלך בזמן שאנשים אחרים לא לוקחים את שלהם, זאת אינה סיבה לגאווה. יתכן ותרצה לעודד אותם להתייחס לבריאותם יותר ברצינות, אך אם הם מסרבים לשמוע בקול דברי העידוד שלך, עליך להניח לעניין לזמן הקרוב ולהתרכז בשיקום בריאותך שלך.
סוג הגאווה הבריאה המגיעה משמירה על כללי המוסר מתמקדת בלהשוות את עצמך לעצמך - במילים אחרות, על העובדה שלמדת כיצד להיות פחות פוגעני ויותר מתחשב ממה שהיית בעבר. גאווה מסוג זה היא בריאה הרבה יותר מאשר גאווה מהסוג הנגדי: היהירות שרואה את כללי המוסר כקטנוניים, וטוענת שהיא מעליהם. גאווה כזו היא מזיקה כפליים: גם לתודעתך וגם לאושרם של אחרים. הרבה יותר בריא לכבד את עצמך על כך שלקחת על עצמך תרגול מחמיר ולמדת לשלוט בו. כבוד עצמי מסוג זה הוא טוב עבורך וגם עבור האחרים.
בנוסף ליצירת גישה בריאה וסביבה שוחרת שלום המעודדת את התרגול, כללי המוסר מפעילים הרבה מהמיומנויות שתזדקק להן כאשר אתה מתרגל מדיטציה מתחיל. הם נותנים לך תרגול בייסוד וביסוס של כוונה מיטיבה, ובהמשך, גם תרגול בלדבוק בה. כללי המוסר גם מאפשרים לך לתרגל כיצד להתמודד בדרך בוגרת עם כל מעידה העלולה להתרחש. כדי לשמור על כללי המוסר בהצלחה, עליך ללמוד כיצד לזהות ולהכיר בטעות, מבלי להסתבך עם חרטה והלקאה עצמית. אתה פשוט מבסס מחדש את כוונתך לא למעוד שוב, ולאחר מכן מפתח את מצבי התודעה העילאיים כדי לעזור לעצמך לחזק את הכוונה הזו. כך אתה לומד כיצד להתייחס אל טעויותיך ברוח טובה, וגם כיצד לא לחזור עליהן.
כללי המוסר גם מפתחים את האיכויות המנטליות הנדרשות לתרגול של ריכוז: מיינדפולנס כדי לשמור עליהם בתודעה; ערנות כדי להמשיך להסתכל על הפעולות שלך וכדי לוודא שהן נשארות בתואם עם הכללים; להיטות כדי לצפות מבעוד מועד במצבים בהם אתה עשוי להתפתות לעבור על כללי המוסר שלך, כדי שתוכל לתכנן אסטרטגיה מיומנת לשמירה עליהם ללא פגע. כך תוכל לפתח גם את יכולת ההבחנה שלך.
לדוגמה, יהיו מצבים בהם אמירת האמת בנושא מסוים עלולה להזיק לאנשים אחרים. כיצד תוכל להימנע מלדבר על נושא זה ועדיין לא לספר דבר שקר? כאשר אתה מבטיח לעצמך לא להרוג, עליך לצפות לכך שמזיקים עשויים לפלוש לביתך. כיצד תוכל למנוע מהם להיכנס מבלי להרוג אותם? בדרכים אלה, כללי המוסר עוזרים לך לטפח סביבה תומכת סביב תרגול המדיטציה, ובמקביל להפעיל מיומנויות שיהיה עליך לפתח במהלך המדיטציה עצמה.