יום שישי

בוקר

מיינדפולנס

אתמול בערב דיברנו בקצרה על התפקיד של מיינדפולנס בפיתוחה של התמדה. הבוקר, הייתי רוצה להתייחס לנושא הזה בצורה מפורטת יותר, מכיוון שיש הרבה חוסר הבנה סביב הנושא של מיינדפולנס.

לרוב אנחנו שומעים שמיינדפולנס הוא מצב תודעתי של קבלה ואי-תגובתיות, ושהוא מאוד קרוב להשתוות הנפש. אבל למעשה, לפי הדרך שהבודהה מלמד מיינדפולנס – כיכולת של הזיכרון – מיינדפולנס הוא תכליתי. כאשר אתם מפתחים את המיינדפולנס שלכם, אתם למעשה שומרים דברים מסוימים בתודעה כי יש לכם תכלית, מטרה – והתכלית היא להגן על ההתנהגויות ועל המצבים התודעתיים שלכם מלהיות לא-מיומנים. כמו שהבודהה אמר, כשמיינדפולנס נמצא בשליטה – במקרה שישנה התנהגות לא-מיומנת, במחשבה, בדיבור או במעשה שעדיין לא השגתם שליטה מלאה לגביה – המטרה של מיינדפולנס היא לעזור לכם להיות קשובים, כלומר להמשיך לזכור, לנסות להשיג שליטה מלאה לגביה. אם כבר השגתם מומחיות ושליטה לגביה, אתם מנסים להגן על המומחיות והשליטה שלכם, לשמר אותן, ולפתח אותן במלאות. במילים אחרות, במקום רק להתבונן על איכויות מיומנות מגיעות ואז חולפות, אתם ממשיכים לזכור לנסות לגרום לאיכויות האלו להגיע, ולמנוע מהן לעזוב. זה התפקיד של מיינדפולנס.

הבודהה מדבר לעיתים קרובות על התרגול של מיינדפולנס כסוג של הגנה ומחסה, והוא מספק מגוון אנלוגיות כדי להמחיש את סוגי ההגנה השונים שמיינדפולנס מספק.

ראשית, מיינדפולנס שומר עליכם על ידי כך שהוא מציב לכם גבולות. כדי להמחיש את התפקיד הזה של מיינדפולנס, הבודהה נותן את האנלוגיה של שליו. במצבם הנורמלי, שלוים חיים בשדות חרושים, שיש בהם אבנים הפוכות. אבל קרה המקרה, ושליו אחד נדד הרחק משטח המחייה שלו. נץ צלל מטה, תפס את השליו ולקח אותו מעלה. השליו התלונן, "אוי, אין לי חסדים וסגולות! אם הייתי נשאר בשטח המחייה הטבעי שלי, הנץ הזה לא היה מהווה תחרות עבורי!" הנץ שמע את הדברים וכעס על השליו החוצפן, ואז אמר, "אבל היכן שטח המחייה הטבעי שלך נמצא?" השליו ענה, "שדה חרוש, שיש בו אבנים הפוכות”.

הנץ שחרר את השליו: "לך. לך לשטח המחייה שלך, אבל גם שם אתה עדיין לא תצליח להתחמק ממני”. אז, השליו נכנס אל תוך השדה, עמד על סלע גדול, והתחיל להתגרות בנץ, "בו תפוס אותי, נץ שכמותך! בו! תפוס אותי, נץ שכמותך!" הנץ שוב צלל מטה כדי לתפוס את השליו, אבל ברגע שהשליו ראה שהנץ צולל לעברו בשיא המהירות, הוא נכנס מתחת לאבן והתחבא. הנץ ריסק את החזה שלו בו במקום על האבן ומת.

הבודהה מסביר שבאנלוגיה הזו השדה משול לביסוס של מיינדפולנס, בעוד שהאזור מחוץ לשדה משול למחשבות על תענוגות חושיים. הנץ משול למזהמים שלכם. אם המחשבות שלכם לא נשארות תחומות בגבול, אז המזהמים שלכם יכולים לתפוס אתכם. זה אחד מהדברים שמיינדפולנס עושה: הוא שומר על המחשבות שלכם בתוך גבולות מוגדרים. אתם זוכרים מה מיומן, אתם זוכרים מה לא-מיומן ואתם זוכרים שאתם מוגנים רק כשאתם נשארים בתוך הגבולות של פעולות מיומנות – אז אתם זוכרים לעשות את מה שנדרש כדי לשמור על המחשבות שלכם בתוך גבולות בטוחים.

אנלוגיה נוספת שהבודהה משתמש בה כדי להעביר את אותה הנקודה היא דימוי של שומר גבול שעומד בשער הכניסה של מבצר. המבצר ממוקם על הגבול של מדינה מסוימת, ותמיד ישנה סכנה שמרגלי האויב עלולים לחדור אל תוך המבצר. לכן, שומר הגבול חייב לזהות מי מבין האנשים שנכנסים פנימה הוא חבר ומי לא, ולשמור שהאנשים שאינם חברים לא ייכנסו. עכשיו, אם מיינדפולנס היה פשוט קבלה, שומר הגבול היה עומד בכניסה לשער ורק מבחין באנשים שנכנסים למבצר ובאנשים שיוצאים ממנו. אם מרגל היה מגיע, שומר הגבול היה אומר, "אהה, הנה מרגל”. חלק מהמרגלים, כשמזהים אותם, עשויים לברוח, אבל מרגלים רבים היו פשוט נכנסים אל תוך המבצר. הנקודה שהאנלוגיה הזו של הבודהה מנסה להעביר היא שמיינדפולנס חייב להיות אקטיבי – כדי שיוכל לזהות דברים לא-מיומנים ולשמור עליהם מחוץ לתודעה. זוהי אנלוגיה נוספת כדי להמחיש את התפקיד שיש למיינדפולנס בשמירה על המחשבות שלכם בתוך גבול תחום.

הדרך השנייה שבה מיינדפולנס מגן עליכם היא על ידי כך שהוא משאיר אתכם ממוקדים בדברים החשובים. הוא מזכיר לכם שהדבר החשוב ביותר שיש לכם כרגע הוא מצב התודעה שלכם, ואם מחשבות לא-מיומנות כלשהן נכנסות פנימה, אל תוך התודעה, העדיפות הראשונה שלכם היא להוציא את המחשבות האלו החוצה. הבודהה ממחיש את הנקודה הזו עם אנלוגיה של אדם שהראש שלו עולה בלהבות. המיינדפולנס שלו ממוקד בלכבות את האש תיכף ומייד. הוא לא מסתפק רק בהתבוננות – הוא לא מסתכל על הלהבות ומבחין בצבעים היפים שלהן – הוא זוכר שהוא חייב לכבות את האש, ושהוא לא יכול לתת לשום דבר אחר להסיח את דעתו. זאת הדרך השנייה שבה מיינדפולנס מגן על התודעה שלכם: הוא שומר על סדר העדיפות שלכם בתודעה, ושומר שתהיו ממוקדים במשימה שלפניכם.

הדרך השלישית שמיינדפולנס מגן עליכם היא בכך שהוא מזכיר לכם תמיד להיות חדי הבחנה, ללמוד מהפעולות שלכם ולראות מה מצליח ומה לא. במילים אחרות, מיינדפולנס לא רק שומר עליכם בתוך גבולות תחומים, הוא גם מזכיר לכם שההגנה הטובה ביותר מגיעה מידע – והדרך הטובה ביותר להשיג את הידע הזה היא ללמוד מהפעולות שלכם. הנושא הזה קשור לנקודה שהזכרנו קודם: שהבודהה חיפש אחר שתי תכונות אצל התלמידים שלו: אחת, שהתלמידים יהיו כנים בקשר לפעולות שלהן, ושתיים, שהתלמידים יהיו כנים בקשר לתוצאות הפעולות שלהם. שתי האיכויות האלו עומדות בבסיס התפקיד של מיינדפולנס כמגן.

אלו, עם כן, הן חלק מהדרכים בעזרתן מיינדפולנס מספק לכם הגנה, בזמן שאתם חיים את חייכם ומקבלים החלטות. אתם צריכים לזכור: אנחנו לא חיים בעולם דטרמיניסטי  שבו  כל הפעולות שלנו קבועות מראש – יש לנו טווח בחירה ברגע ההווה כדי לבחור מה כדאי לנו לעשות ומה לא כדאי לעשות – והסבל שהכי מעיק על התודעה הוא הסבל שמגיע מהבחירות שלנו. זאת הסיבה שזה מאוד חשוב לדעת את הדרכים השונות שבאמצעותן אנחנו מפברקים את חווית הרגע הנוכחי שלנו: באמצעות הדרך שבה אנחנו נושמים, הדרך שבה אנחנו מדברים אל עצמנו, ובאמצעות התפיסות והתחושות שאנחנו שומרים בתודעה ומתמקדים בהן. וכמו שאמרנו, הפבריקציות האלו ממלאות תפקיד חשוב בלהוביל אותנו אל סבל, או הרחק מסבל. זכרו, יש לכם יכולת בתוככם להביא לשינוי, ולבחור האם תסבלו או לא. במילים אחרות, אתם יכולים להפעיל יותר שליטה על כיצד אתם מנהלים את עצמכם, בזמן שאתם צועדים בדרך.

לעומת זאת, זה לא אומר שאין מקום להשתוות הנפש ולקבלה בתרגול. רוב האג'אהנים במסורת היער הבחינו שהחולשה הגדולה ביותר שלנו, כמתרגלים מערביים, היא שאנחנו לא באמת מבינים את האיכויות של השתוות הנפש וקבלה. הנקודה העיקרית שאנחנו לא מבינים בקשר לאיכויות האלו היא שהן מיומנויות, ושעלינו להיות סלקטיביים כשאנחנו משתמשים בהן. במילים אחרות, לשאול את עצמנו, "מתי להשתמש בהשתוות הנפש ומתי לא? מתי לקבל ומתי לא?" אם מצבים תודעתיים לא-מיומנים משתלטים על התודעה שלכם, אתם לא יכולים להיות בהשתוות הנפש בקשר אליהם. אתם לא יכולים פשוט לקבל אותם. אתם חייבים לעשות את כל מה שאתם יכולים כדי להיפטר מהם. אבל, בקשר לנושאים אחרים בחיים, עליכם לבדוק ולראות היכן אתם יכולים להביא לשינוי והיכן לא, וגם להעריך ולשפוט היכן המאמץ להביא לשינוי הוא כדאי, והיכן לא.

הבודהה משווה פעמים רבות אנשים שמתרגלים את הדהמה ללוחמים או לוחמות. כמו כל הלוחמים הטובים, אנחנו צריכים לבחור את הקרבות שלנו, ולהבין שאין לנו אנרגיה לפתור את כל הבעיות בחיים. זה אומר שאנחנו צריכים להפנות את עיקר האנרגיה כדי לפתור את הבעיות שבתוך התודעה שלנו. הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים לקבל הוא אחריות על הסבל שלנו. זהו הלקח העיקרי של ארבעת האמיתות הנאצלות. זה אפשרי להביא לשינוי לטובה, והשאלה שתמיד עלינו לשאול את עצמנו היא, "מהו הדבר המיומן ביותר שאנחנו יכולים לעשות עכשיו?" אנחנו מתרגלים מדיטציה כדי להפוך את התשובה לשאלה הזו ליותר ויותר ברורה. לאחר מכן, כשאנחנו לומדים ומבינים מהו הדבר המיומן ביותר לעשות, אנחנו ממשיכים לתרגל – כדי לתת לעצמנו כוח להוציא לפועל את מה שלמדנו.

שאלות

שאלה: מה ההבדל בין מיינדפולנס וריכוז?

תשובה: תרגול של מיינדפולנס, כפי שהבודהה לימד אותו, הוא למעשה הדרך בעזרתה אתה מביא את התודעה אל תוך ריכוז. במילים אחרות, אתה נשאר ממוקד בגוף כפי שהוא לכשעצמו – שקדן, ערני וקשוב – ומניח לכל הסחות הדעת בנוגע לעולם. זה התיאור של הבודהה למיינדפולנס. כשאתה מצליח לעשות את זה כראוי, אתה מביא את התודעה אל תוך ריכוז.

שאלה: האם מיינדפולנס וויפאסנה הם זהים?

תשובה: לא. מיינדפולנס הוא הפעולה של לשמור משהו בתודעה. ויפאסנה היא תובנה, איכות שרואה את הפבריקציות של התודעה בבהירות – בצורה כל כך בהירה עד שאת מפתחת חוסר תשוקה כלפיהן. עכשיו, מיינדפולנס הוא אחד מהתרגולים שיכולים להוביל אל תובנה בהירה, אבל תובנה בהירה דורשת גם ריכוז והשקפה נכונה. ישנו קטע בקאנון שבו הבודהה אומר שאת צריכה תובנה ושלווה כדי שהתודעה תוכל לפתח ריכוז, וכדי לפתח תובנה ושלווה, את צריכה ריכוז. הדימוי שהבודהה נותן הוא של שתי ידיים ששוטפות אחת את השנייה. היד השמאלית מנקה את היד הימנית, והיד הימנית מנקה את השמאלית, ובדרך הזו שתי הידיים מתנקות.

שאלה: אתה אמרת שמיינדפולנס הוא הפעולה של לשמור משהו בתודעה, תמיד. אני חשבתי שמיינדפולנס הוא להיות מודעים לרגע הנוכחי. אבל, אם אני שומרת משהו בתודעה אני עלולה לא להיות מודעת לרגע הנוכחי. אני קצת מתבלבלת. אתה יכול להגיע משהו נוסף בקשר לזה?

תשובה: יש מיינדפולנס ויש מיינדפולנס נכון. המשמעות של מיינדפולנס, באופן כללי, היא לשמור משהו בתודעה. המשמעות של מיינדפולנס נכון היא לזכור אלו איכויות תודעתיות הן מיומנות, אלו איכויות הן לא-מיומנות, ובנוסף, לזכור להיות ערניים ושקדניים כדי לזהות ולטפח את האיכויות המיומנות שכבר קיימות ברגע הנוכחי.