אנשים מתרגלים את הדהמה

❖ אחת מתלמידותיו של אג’אהן פואנג – שעבדה כתופרת – ספגה ביקורת מלקוח שאמר לה: "את מתרגלת את הדהמה, נכון? אז מדוע את כזו רודפת בצע ודורשת מחירים כאלו גבוהים? אנשים שמתרגלים את הדהמה צריכים לקחת שכר שמאפשר להם להתקיים בלבד."

למרות שידעה שהמחירים שהיא גובה הם הוגנים היא לא הצליחה לחשוב על תשובה טובה לדברי הלקוח, אז בפעם הבאה שפגשה את אג’אהן פואנג היא סיפרה לו מה קרה.

הוא ענה, "בפעם הבאה שהם יגידו את זה תאמרי להם – 'אני לא מתרגלת את הדהמה כדי להיות טיפשה.'"

❖ כאשר הגעתי לראשונה לחיות בואט דהמהסאטהיט אפשר היה לשמוע לפעמים את מטוס ה-52B שטס מבסיס חיל האוויר בווּטָאפאוֹ (Utapao) בשם חייל האוויר התאילנדי, כדי לבצע הפצצות בשעות הבוקר המוקדמות בקמבודיה. בכל פעם ששמעתי את המטוסים, תהיתי לעצמי איזו הצדקה יש לי לתרגל מדיטציה כאשר יש כל כך הרבה חוסר צדק בעולם שיש להילחם כדי לשנותו.

כאשר שיתפתי זאת עם אג’אהן פואנג הוא אמר, "אם תנסה לתקן את העולם בלי לתקן קודם כל את עצמך, בסופו של דבר הטוּב הפנימי שלך יקרוס, ואז היכך תמצא את עצמך? לא תוכל להביא תועלת לאיש – לא לעצמך ולא לאנשים אחרים – כלל."

❖ "ברגע שאנו נולדים נגזר עלינו למות – אנחנו פשוט לא יודעים מתי יגיע תורינו. אז אתה לא יכול להיות שאנן. התחל מיד וטפח את כל האיכויות הטובות שלך במלואם, כל עוד יש לך הזדמנות לעשות זאת."

❖ "אם אתה רוצה להיות אדם טוב, וודא שאתה באמת יודע מהי המשמעות של טוב לב וכיצד ניתן לבטא אותה. אל תתנהג בטוב לב רק כדי לצאת ידי חובה."

❖ "כולנו רוצים להיות מאושרים, אבל לרוב אנחנו לא מעוניינים בבניית הסיבות שמובילות לאושר. אנחנו רוצים רק את התוצאות. אבל אם לא נגלה עניין בסיבות, כיצד יגיעו אלינו התוצאות?"

❖ כאשר הגעתי לראשונה לתרגל מדיטציה עם אג’אהן פואנג, שאלתי אותו האם אנשים באמת נולדים מחדש לאחר המוות.

הוא ענה, "בתחילת דרכך בתרגול הבודהה מבקש ממך להאמין בדבר אחד בלבד: קארמה10. בכל הנוגע לדברים שמעבר לכך, בין אם אתה מאמין בהם ובין אם לא, זה לא ממש משנה."

❖ באחת מהשנים, מעט לפני הריטריט של העונה הגשומה – תקופה בה, באופן מסורתי, אנשים לוקחים על עצמם החלטה נחושה להעלות שלב בתרגול הדהמה שלהם – אחת מהתלמידות של אג’אהן פואנג פנתה אליו ואמרה לו שהיא חושבת לשמור על שמונת כללי המוסר במהלך הריטריט, אבל מפחדת שתישאר רעבה אם לא תאכל את ארוחת הערב.

הוא השיב לה ואמר, "הבודהה צם עד שהיה ללא בשר כלל – רק עור ועצמות – כדי שיוכל לגלות את הדהמה וללמד אותנו, אבל בימינו אנחנו לא מסוגלים לוותר אפילו על ארוחה אחת ולעמוד בכך. זאת הסיבה שאנחנו עדיין שוחים במעגלים, במעגל הלידה והמוות."

כתוצאה מדבריו, היא קיבלה החלטה נחושה לשמור על שמונת כללי המוסר בכל אחת מימי השבת הבודהיסטית – יום הירח המלא, הירח החדש ושני ימי חצי הירח – במהלך שלושת חודשי ריטריט חודשי הגשם. וכך עשתה. בסוף חודשי הגשמים התלמידה הרגישה מאוד גאה בעצמה על כך שעמדה בהחלטתה. אבל במהלך הביקור הבא שלה אל אג’אהן פואנג, לפני שבכלל הצליחה להעלות את הנושא, הוא אמר: "את ברת מזל את יודעת. ריטריט חודשי הגשם שלך נמשך רק 12 יום. הריטריט של כל יתר האנשים נמשך 3 חודשים."

היא הרגישה נבוכה כל כך כאשר שמעה את דבריו, שמאז ואילך היא שמרה על שמונת כללי המוסר מדי יום במהלך כל אחד מריטריט חודשי הגשם.

❖ תלמידה אחרת תרגלה מדיטציה בנוכחות אג’אהן פואנג כאשר – ברגע של חוסר במיינדפולנס11 – היא מחצה יתוש שעקץ את ידה.

אג’אהן פואנג הגיב על כך ואמר: "את גובה מחיר גבוה עבור הדם שלך, לא כך? היתוש ביקש טיפה ואת לקחת את חייו בתמורה."

❖ גבר צעיר שוחח עם אג'אהן פואנג בקשר לכללי המוסר והגיע אל הכלל החמישי, כנגד השימוש בחומרים משכרים: "הבודהה אסר על שתיית אלכוהול מכיוון שרוב האנשים מאבדים את המיינדפולנס שלהם כאשר הם שותים, נכון? אבל אם אתה שותה באופן קשוב זה בסדר, נכון טהאן פאוו?"

"אם באמת היית קשוב", הוא ענה, "לא היית שותה מלכתחילה."

❖ נראה שיש יותר תירוצים לשבירת הכלל החמישי מאשר שבירת כל הכללים האחרים. ערב אחד, אחד התלמידים דיבר עם אג’אהן פואנג בזמן שקבוצת אנשים ישבו סביבם במדיטציה. "אני לא יכול לשמור על הכלל החמישי," הוא אמר, "מכיוון שיש עליי לחץ חברתי גדול. כאשר יש לנו מפגשים חברתיים בעבודה וכל האנשים האחרים בקבוצה שותים, גם אני מוכרח לשתות ביחד איתם."

אג’אהן פואנג הצביע על האנשים שישבו סביבם ושאל, "הקבוצה הזו לא מבקשת ממך לשתות. מדוע אתה לא נכנע ללחץ החברתי שלהם?"     

❖ תלמידתו של אג'אהן פואנג שעבדה כתופרת, ראתה כיצד חבריה שומרים על כל שמונת כללי המוסר בואט דהמהסאטהיט והחליטה לנסות לשמור עליהם גם כן. אבל בשעות אחר הצהריים כאשר הלכה דרך המנזר, היא עברה לידי עץ גויאבה והפירות נראו מזמינים, אז היא קטפה אחד מהם ולקחה ביס.

אג’אהן פואנג עמד במקרה לא רחוק משם וכאשר ראה אותה עושה זאת העיר, "היי, חשבתי שאתה מתכוונת לשמור על שמונת הכללים. מה זה בתוך הפה שלך?"

התופרת הבינה לפתע שהיא שברה את כללי המוסר שלה, אבל אג’אהן פואנג ניחם אותה ואמר, "זה לא הכרחי לשמור על כל שמונת הכללים, אבל וַדְאִי שאתה שומרת על הכלל האחד, בסדר? האם את יודעת מהו הכלל האחד?"

"לא, טהאן פאוו. מהו הכלל האחד?"

"לא לעשות רע כלל." הוא אמר. "אני רוצה שתשמרי על הכלל הזה למשך כל חייך."

❖ אישה אחת הגיעה לואט דהמהסאטהיט במטרה לשמור על כללי המוסר ולמדוט במשך שבוע, אבל בתום היום השני היא אמרה לאג’אהן פואנג שהיא צריכה לחזור הביתה, מפני שהיא מפחדת שמשפחתה לא תצליח להסתדר בלעדיה.

הוא לימד אותה לחתוך מבעד לדאגותיה על ידי כך שתאמר לעצמה: "כאשר את מגיעה לכאן, תאמרי לעצמך שנפטרת. בדרך זו או אחרת בני משפחתך יצטרכו ללמוד כיצד לדאוג לעצמם."

❖ גבר בגיל העמידה שהגיע לביקורו הראשון בדהמהסאטהיט, הופתע לראות במנזר נזיר אמריקאי. הוא שאל את אג’אהן פואנג, "איך יכול להיות שאנשים מערביים יכולים לקבל הסמכה כנזירים?"

תשובתו של אג’אהן פואנג: "האם אין למערביים לב? האם הם לא יכולים לסבול?"

❖ כתב עת שיוצא לאור בבנגקוק פרסם פעם סדרה של כתבות אוטוביוגרפיות על מודט שאינו נזיר המשתמש בכוחות הריכוז שלו כדי לטפל במחלות. פרק אחד בסדרת הכתבות תיאר כיצד הוא הגיע לביקור במטרה לפגוש את אג’אהן פואנג, ואג'אהן פואנג אישר את זה שהוא (המודט) השיג ג'האנה12.

זה לא נשמע כמו הסגנון של אג’אהן פואנג, אבל זמן קצר לאחר פרסום הכתבה כמות רבה בצורה לא אופיינית של אנשים הגיעה למנזר מכיוון שהם הניחו שאג’אהן פואנג, בדומה לסופר של האוטוביוגרפיה, יכול לטפל במחלות באמצעות מדיטציה.

אחת הנשים שאלה אותו אם הוא מטפל במחלות של הכליות והוא ענה, "אני מטפל רק בסוג אחד של מחלה: מחלות של התודעה."

❖ אחד התלמידים ביקש רשות להחזיק מחברת עם דברי הלימוד של אג’אהן פואנג, אבל הוא סרב ואמר, "האם אתה סוג כזה של אדם? אחד שתמיד סוחב איתו אוכל בכיס מחשש שלא יהיה לו שום דבר לאכול?"

לאחר מכן הוא הסביר ואמר: "אם תרשום את כל הדברים שלמדת במחברת אתה תרגיש שזה בסדר לשכוח את מה שכתבת, מכיוון שכל הדברים נמצאים במחברת. התוצאה הסופית היא שכל הדהמה תהיה במחברת, ולא יהיה דבר ממנה בליבך."

❖ "הכתבים אומרים שאם תקשיב היטב אתה תזכה בתבונה. כדי להקשיב היטב, הלב שלך צריך להיות שקט ודומם. אתה מקשיב עם הלב שלך, לא רק עם האוזניים. ברגע שהקשבת עליך לתרגל את הדברים ששמעת כאן ומיד. כך תוכל לקצור את הפירות. אם לא תתרגל את הדברים ששמעת, הם לעולם לא יהפכו להיות אמיתיים בְתוכֵךְ."

❖ כאשר המקדש בואט דהמהסאטהיט היה בתהליכי בנייה, חלק מהתלמידים והתלמידות שעבדו בבניית המקדש נכנסו לוויכוח רציני. אחת מהן כל כך התרגזה עד שהלכה לספר את הדברים לאג’אהן פואנג, ששהה באותה עת בבנגקוק.

כאשר התלמידה סיימה את הדיווח שלה, אג'אהן פואנג שאל אותה, "האם את יודעת מה זה חצץ?"

היא הופתעה וענתה, "כן."

"האם את יודעת מהם יהלומים?" "כן", היא ענתה.

"אז למה את לא אוספת את היהלומים? איזו תועלת את מפיקה מלאסוף חצץ?"

❖ אפילו במדינה בודהיסטית כמו תאילנד חלק מהאנשים הצעירים המתרגלים את הדהמה מגלים שהוריהם מתנגדים לכך, מכיוון שההורים מרגישים שהילדים צריכים להקדיש את זמנם לעשיית דברים שימושיים יותר. פעם אחת, אחד מהוריה של התופרת ניסה להפסיק את הביקורים שלה בואט מאקווט, דבר שהכעיס אותה מאוד.

אך כאשר שיתפה את רגשותיה עם אג’אהן פואנג הוא הזהיר אותה, "את חייבת חוב ענק להורייך. אם תכעסי או תצעקי עליהם, את מלבה את להבות הגהנום על ראשך, אז הישמרי."

הזכירי לעצמך: אם רצית לקבל הורים שיעודדו את התרגול שלך, מדוע לא בחרת להיוולד להורים אחרים? העובדה שהם ההורים שלך מעידה על כך שביצעת קארמה ישנה איתם. עלייך פשוט להחזיר את חובות הקארמה הישנה שלך כאשר הם מופיעים. אין צורך להיכנס לוויכוחים איתם ועל ידי כך לייצר קארמה נוספת."

❖ תקשור עם רוחות הוא דבר פופולרי בתאילנד מימים ימימה, ואפילו חלק מהאנשים שמתרגלים את הדהמה אוהבים להשתתף בסיאנסים.

אבל פעם אחת אג’אהן פואנג אמר: "אם אתה רוצה לקבל תוצאות מהתרגול שלך, אתה חייב להחליט בליבך שהבודהה הוא המחסה האחד והיחיד שלך. אל תחפש מחסה בשום מקום אחר."

❖ "אם אתה מתרגל את הדהמה, אתה לא צריך להרגיש תדהמה מהכוחות או מהיכולות של אף אדם אחר. לא משנה מה אתה עושה, אומר או חושב, אפשר ללב שלך לתפוס את עמדתו בתואם עם עקרונות ההיגיון."

❖ "האמת נמצאת בְתוכֵךְ. אם את כנה בנוגע למה שאת עושה, את תיפגשי עם האמת. אם את לא כנה, את תיפגשי רק עם דברים שהם חיקויים וזיופים."