חזיונות וסימנים

❖ שנה אחת, כאשר אג'אהן פואנג ביקר רופא סיני בבנגקוק בגלל מחלת העור שלו ושהה בואט אסוקארם, קבוצה של נזירים ומתרגלים שאינם נזירים הגיעו מדי ערב כדי לתרגל איתו מדיטציה. חלק מחברי הקבוצה דיווחו על חיזיון כזה או אחר שהם חוו במהלך תרגול המדיטציה שלהם, ובסופו של דבר אחת מהנזירות התלוננה: "אני יודעת שהתודעה שלי לא בורחת לשום מקום; היא נשארת כל הזמן בדיוק עם הנשימה, אז למה אין לי חזיונות כמו לכל האנשים האחרים?"

אג'אהן פואנג ענה לה: "את יודעת כמה את ברת מזל? לאנשים שיש להם חזיונות, כל מיני דברים - הדבר הזה, הדבר האחר - תמיד מגיעים להפריע לתרגול שלהם. אבל לך אין קארמה ישנה שחוסמת את דרכה של המדיטציה שלך, אז את יכולה להתמקד ישירות על התודעה בלי להסתבך עם דברים חיצוניים כלל."

❖ "אין מה להידהם מאנשים עם חזיונות. חזיונות הם אינם דבר מלבד חלומות. יש חזיונות אמיתיים ויש כוזבים. אתה לא באמת יכול לבטוח בהם."

❖ עקרת בית מבנגקוק שתרגלה מדיטציה עם אג'אהן פואנג שמעה כמה מתלמידיו אומרים שמדיטציה ללא חזיונות היא הדרך הישרה. מסתבר שהיו לה חזיונות שכיחים במדיטציה שלה, וכאשר שמעה אותם אומרים זאת דבריהם גרמו לה לתהות מדוע הדרך שלה כל כך מעוקלת ומפותלת.

כאשר שאלה את אג'אהן פואנג לגבי העניין, הוא אמר לה: "כשיש לך הרבה חזיונות במדיטציה שלך זה כמו הרבה שיחים ירוקים, שופעים ופראיים שגדלים בצידי הדרך שלך. בזמן שאת צועדת בדרך, את יכולה ללקט מהם כדי שיהיה לך מה לאכול, ואת תגיעי אל סופה בדיוק כמו כל האנשים האחרים.

באשר לאנשים אחרים, הם עשויים לראות שיחים ירוקים בלי ללקט מהם, או שהם עשויים לא לראות אותם כלל – בגלל שהדרך שלהם עוברת דרך אדמה צחיחה."

❖ "אנשים שמתרגלים ריכוז שייכים לאחת משתי קבוצות: אלו שיש להם חזיונות באמצעות העיניים כאשר התודעה שלהם נרגעת, ואלו שיש להם חזיונות באמצעות הגוף. האנשים בקבוצה הראשונה הם אלו שרואים חזיונות של אנשים, חיות וכדומה. לאנשים בקבוצה השנייה אין חזיונות, אבל כאשר תודעתם נרגעת גופם ירגיש, באופן לא רגיל, כבד או קל, גדול או קטן, וכך הלאה. כשהם יתמקדו באלמנטים בגופם הם יבחינו בהם כתחושות: חמימות, קרירות, כבדות, תחושה של מרחב, וכך הלאה.

כשאני מלמד אנשים שיש להם חזיונות באמצעות הגוף כיצד למדוט, אני לא צריך לדאוג להם יותר מדי, מכיוון שאין הרבה סכנות בדרכם – מלבד הסכנה שהם יהפכו למיואשים בגלל שהם לא רואים שקורה משהו במדיטציה שלהם.

לעומת זאת, אני כן דואג לאנשים בקבוצה הראשונה, מכיוון שיש סכנות רבות בדרכם. החזיונות עלולים לגרום להם לקפוץ לכל מיני מסקנות שגויות. אם הם לא ילמדו את הדרך הנכונה להתמודד איתם, הם יתקעו עליהם ולעולם לא יוכלו להגיע אל רמה גבוהה יותר."

❖ "חזיונות, או כל דבר אחר שמופיע במהלך תרגול המדיטציה שלך: זה לא שאתה לא צריך להקדיש להם תשומת לב כלל, מכיוון שלסוגי חזיונות מסוימים יש מסרים חשובים. לכן, כאשר חזיונות כאלו מופיעים, עליך להסתכל על כיצד הם מופעים, מדוע הם מופיעים, ולאיזו מטרה."

❖ "אנשים שיש להם חזיונות מחזיקים בידם חרב פפיות, אז הם צריכים להיות זהירים. לחזיונות שמופיעים בתרגול יש את התועלות ואת הסכנות שלהם. אז למד כיצד להוציא מהם את התועלות ולהניח לסכנות."

❖ בדרך כלל, אם תלמיד מסוים של אג'אהן פואנג היה רואה חזיון של גופו במדיטציה, אג'אהן פואנג היה גורם לתלמיד לחלק את גופו בחזיון לארבעת האלמנטים – אדמה, מים, רוח, ואש – או ל 32 החלקים הבסיסיים של הגוף, ואז להעלות אותו באש עד שלא היה נשאר ממנו דבר מלבד אפר. אם אותו החיזיון היה חוזר ומופיע שוב, אג'אהן פואנג היה גורם לתלמיד להתמודד עם החיזיון באותה הדרך, עד שהוא היה הופך להיות זריז בלעשות את זה.

אחת מתלמידותיו של אג'אהן פואנג שהייתה נזירה תרגלה מדי יום סוג כזה של מדיטציה, אבל כאשר חילקה את הגוף אל 32 חלקיו והתכוננה להעלות אותו באש, מיד דימוי נוסף של גופה היה מופיע בסמוך לדימוי הראשון. ברגע שהיא התכוננה להעלות באש את הדימוי השני, דימוי נוסף של גופה היה מופיע בסמוך אליו, ואז עוד אחד ועוד אחד, כמו דגים שמסודרים בשורה ומחכים לצלייתם.

כאשר הביטה בהם היא הרגישה מיאוס מהמחשבה על להמשיך להעלות אותם באש, אבל כשהיא סיפרה על תחושת המיאוס שלה לאג'אהן פואנג הוא אמר לה: "כל התכלית בעשייה הזו היא שנרגיש שנמאס לנו, אבל לא שנמאס לנו מהעשייה."

❖ טכניקה נוספת להתמודדות עם דימוי גוף עצמי, שאג'אהן פואנג נהג ללמד את תלמידיו, הייתה להתמקד על כיצד גופם נראה בשבוע הראשון ברחם, ואז בשבוע השני, השלישי, וכך הלאה עד ליום הלידה; לאחר מכן בחודש הראשון, ואז בחודש השני, בשנה הראשונה, השנה השנייה, וכך הלאה לאורך כל הדרך עד הזקנה והמוות.

אישה אחת השתמשה בטכניקה הזו, אבל היא נראתה לה איטית מדי. אז במקום להתמקד במקטעי זמן קצרים, היא התמקדה במקטעי זמן של עשר ועשרים שנים.

כאשר אג'אהן פואנג גילה זאת הוא אמר לה: "את מדלגת על כל החלקים החשובים," ואז חשב על מסגרת חוקים חדשה: "דמייני את הראש שלך ואז חשבי שאת תולשת ממנו כל שערה בנפרד ומניחה אותה בכף ידך. ראי כמה שערות את מצליחה לתלוש ואז שתלי אותן חזרה בראשך, שערה אחר שערה. אם לא סיימת לעשות את זה, אל תעזבי את המדיטציה עד שאת מסיימת. אם את רוצה לתלוש את השערות בצרורות, זה בסדר, אבל עלייך לשתול אותן חזרה שערה אחר שערה. את חייבת לרדת לפרטים הקטנים אם את רוצה להפיק תועלת כלשהי מהמדיטציה הזו."

❖ אחת מתלמידיו של אג'אהן פואנג שאל אותו: "למה האינטואיציות שאני מקבל מתרגול הריכוז שלי מגיעות בהבזקים כל כך קצרים, בלי לאפשר לי לתפוס את התמונה הכללית?"

הוא ענה: "כאשר מניחים תקליט בפטיפון, המחט חייבת ליצור מגע רציף עם התקליט אם אתה רוצה לשמוע את כל השיר. אם לא תמשיך ליצור מגע באופן רציף, איך תוכל לצפות להבין את הדברים?"

❖ תלמידה אחת ישבה במדיטציה עם אג'אהן פואנג וראתה דמות של אדם מת במהלך הריכוז שלה, שביקש ממנה לחלוק איתו חלק מהסגולות שקיבלה בתרגול. זה גרם לה להרגיש מבוהלת, אז היא פנתה לאג'אהן פואנג ואמרה: "יש רוח רפאים שנמצאת לפני, טהאן פהאוו."

"זו לא רוח רפאים," הוא ענה. "זה בן אדם."

"לא, באמת, זו רוח רפאים." היא התעקשה.

"אם זו רוח רפאים," הוא אמר, "אז את רוח רפאים. אם תראי אותו כבן אדם, אז גם את תוכלי להיות בת אדם."

❖ לאחר המקרה, הוא אמר לה לשלוח מחשבות של כוונות טובות אם היא רואה דבר כזה שוב והדמות תעזוב. מהנקודה הזו ואילך זה מה שהיא עשתה, בו ברגע, בשנייה שהיא ראתה דמות של אדם מת במדיטציה שלה.

כאשר אג'אהן פואנג גילה זאת, הוא לימד אותה: "חכי רגע. אל תמהרי כל כך להיפטר מהם. קודם הסתכלי באיזה מצב הם נמצאים, ואז שאלי אותם איזו קארמה הם עשו שגרמה להם להפוך להיות ככה. אם תעשי את זה את תתחילי להשיג כמה תובנות אל תוך הדהמה."

❖ כמה שבועות לאחר מכן, לתלמידה היה חזיון של אישה כחושה שמחזיקה ילד קטנטן. האישה לבשה סמרטוטים מלוכלכים והילד בכה ללא הרף. התלמידה שאלה את האישה שהופיעה בחזיונה מה היא עשתה שגרם לה להיות כל כך אומללה, והתשובה של האישה הכחושה הייתה שהיא ניסתה לעבור הפלה, אבל כתוצאה מכך גם היא וגם הילד מתו. כאשר שמעה זאת, התלמידה לא יכלה שלא לרחם עליהם. היא שלחה לאישה הכחושה ולילד מחשבות רבות של כוונות טובות, אבל לא נראה שזה הועיל להם כלל מכיוון שהקארמה שלהם הייתה כל כך כבדה.

העניין עצבן את התלמידה, אז היא סיפרה על כך לאג'אהן פואנג. הוא ענה: "בין אם הם יכולים לקבל את עזרתך או לא, זה עניינם ולא עניינך. לאנשים שונים יש קארמה שונה ולחלקם לא ניתן לעזור, לעת עתה. את נותנת את מה שאת יכולה, אבל את לא צריכה לחזור ולהגיש שאילתה רשמית בנוגע לאיך בסופו של דבר הדברים הסתדרו. עשי את חובתך והניחי לעניין. הם מבקשים עזרה, את נותנת את מה שאת יכולה. הם מופיעים ומתגלים עבורך כדי שתלמדי על התוצאות של קארמה. זה מספיק. ברגע שאת מסיימת, חזרי שוב אל הנשימה."

❖ התלמידה המשיכה לפעול על פי הנחיותיו של אג'אהן פואנג עד שיום אחד עלתה בה המחשבה, "אם אמשיך לתת, לתת ולתת, האם יישאר לי משהו בשביל עצמי?"

כאשר היא סיפרה על הספקות שלה לאג'אהן פואנג, הוא הסתכל עליה במבט חסר הבעה לרגע ואז אמר: "את ממש מסוגלת להיות צרת לב כשאת רוצה להיות כזו, נכון?" בהמשך הוא הסביר: "כוונה טובה היא לא דבר פיזי, כמו כסף, כזה שאם תתני ממנו עוד ועוד יישאר לך פחות. היא דומה יותר לנר דולק שאת מחזיקה בידך. אדם אחד מבקש ממך להדליק את הנר שלו מלהבת הנר שלך, אישה אחרת מבקשת ממך להדליק את שלה. ככל שתדליקי יותר נרות כך יהיה מואר ובהיר יותר לכולם – כולל לך."

❖ זמן מה עבר מהמקרה ויום אחד לתלמידה היה חיזיון של אדם מת שמבקש ממנה להגיד לילדיו ולנכדיו לעשות מעשים טובים, בדרכים כאלו ואחרות, ולהקדיש עבורו את הסגולות שנובעות מהמעשים האלו.

כאשר התלמידה עזבה את המדיטציה היא ביקשה רשות ללכת וליידע את ילדיו של האדם המת, אבל אג'אהן פואנג אמר, "בשביל מה? את לא דוור. גם אם היית, לאיש המת אין כסף כדי לשלם לך משכורת. איזו הוכחה יש לך לתת לילדים שלו שאת אומרת את האמת? אם הם יאמינו לך, את תיסחפי ותחשבי שאת איזו מתקשרת מיוחדת. לאן שלא תלכי את תמשיכי לחייך חיוך קטן לעצמך. ואם לא יאמינו לך, את יודעת מה הם יגידו, נכון?"

"מה טהאן פהאוו?"

"הם יגידו שאת משוגעת."

❖ "יש חזיונות אמיתיים ויש חזיונות שקריים. אז בכל פעם שאתה רואה אחד, שב בדממה והתבונן בו. אל תיתן לו למשוך אותך ולגרום לך ללכת אחריו."

❖ "רצוי שתתבונן בחזיון כמו שאתה מתבונן בטלוויזיה: רק התבונן בו, בלי להישאב אל תוך המַקְלֵט."

❖ חלק מתלמידיו של אג'אהן פואנג היו רואים חזיונות, שלהם או של חבריהם בגלגולי חיים קודמים, ומאוד מתרגשים מהחזיונות האלו.

כאשר דיווחו על החזיונות שלהם לאג'אהן פואנג הוא נהג להזהיר אותם: "אתם עדיין קשורים אל העבר? כן? אם אתם עדיין קשורים אליו, אתם שוטים. חוויתם לידה ומוות במשך אין ספור עידני עידנים. אם הייתם אוספים את עצמות גופכם מחייכם הקודמים ועורמים אותן יחד, ערמת העצמות הייתה גבוהה יותר מהר סוּמְרוּ. כמות המים בכל האוקיינוסים היא קטנה יותר מהדמעות שירדו מעיניכם עקב כל הייסורים, קטנים וגדולים, שעברתם. אם תהרהרו על כך עם יכולת הבחנה אמיתית, אתם תרגישו מפוכחים בנוגע למצבי הוויה ולא תמצאו יותר עונג בלידה. התודעה שלכם תכוון היישר אל ניבאנה."

❖ ב-1976 אג'אהן פואנג השיג כמות גדולה של תלמידים חדשים. אחת מהן תהתה ושאלה את עצמה במהלך המדיטציה שלה מדוע. התשובה שהגיעה אליה, במדיטציה, הייתה שאג'אהן פואנג הביא לעולם ילדים רבים בגלגולי חייו הקודמים וכעת כולם נולדו שוב כתלמידיו.

כאשר עזבה את המדיטציה, התלמידה שאלה אותו מדוע היו לו כל כך הרבה ילדים. היא חשבה שיגיד לה שבעבר הוא היה מלך עם הרמון גדול של נשים, אבל במקום זאת הוא אמר: "ככל הנראה הייתי דג בים. מי יודע כמה ביצים הטלתי בכל השרצה."

❖ ערב אחד, תלמידה שהייתה מורה בבית ספר מדטה בביתה והתחילה להיזכר בגלגולי חייה הקודמים, הרחק אל העבר, כל הדרך עד לתקופתו של המלך אַשוֹקָה. בחזיון שלה היא ראתה את המלך אשוקה מכה ללא רחמים את אביה, עקב עבירה משנית על כללי הנימוס שהיו מקובלים בארמון. למחרת בבוקר היא הלכה לספר לאג'אהן פואנג על החיזיון שלה, וזה היה ברור שהיא עדיין זועמת על המלך אשוקה בגלל מה שהיא ראתה אותו עושה לאביה.

אג'אהן פואנג לא אישר או הכחיש את אמיתות חזיונה. במקום זאת הוא התייחס אל הכעס שלה בהווה: "את סוחבת את הטינה הזו במשך יותר מ-2,000 שנים, להיכן היא מובילה אותך? לכי ובקשי ממנו סליחה בתודעה שלך, והביאי את הכעס הזה לידי סיום."

❖ "טוב שרוב האנשים לא יכולים לזכור את גלגולי חייהם הקודמים. אחרת הדברים היו מסובכים הרבה יותר ממה שהם עכשיו."

❖ אישה אחת תרגלה מדיטציה לבדה בביתה, עוד בטרם הייתה תלמידה של אג'אהן פואנג, וחיזיון של משפט – שנראה דומה לפאלי אבל לא זהה – הופיע במדיטציה שלה. התלמידה רשמה את המשפט על דף נייר, הלכה מואט לואט ושאלה נזירים שונים לתרגם עבורה את המשפט. אף אדם לא הצליח לתרגם אותו, עד שפגשה בנזיר שאמר לה שהמשפט כתוב בשפה של ארהנטים ורק ארהנט יכול להבין את הכתוב בו. בהמשך הייתה לו את החוצפה לתרגם עבורה את המשפט, ולאחר מכן הוא אמר לה להביא לו משפטים נוספים שהיא מקבלת מהחזיונות שלה ושהוא יתרגם גם אותם.

היא לא לגמרי השתכנעה מדברי הנזיר וכשפגשה לראשונה את אג'אהן פואנג סיפרה לו על כך. התגובה שלו: "מה? שפת ארהנט? התודעה של ארהנטים היא מעל ומעבר למוסכמות. איזה סוג של שפה תהיה לתודעה שכזאת?"

❖ "ברוב המקרים, אנשים לא מעוניינים באֱמֶת. הם מעדיפים מעשיות במקום זאת."

❖ היו מקרים בהם חלק מתלמידיו של אג'אהן פואנג היו משיגים ידע מסוג כזה או אחר מהחזיונות שלהם, נסחפים אחריו, ועדיין הוא לא היה מוכיח אותם על כך.

יום אחד התופרת שאלה את אג'אהן פואנג מדוע הוא אינו מזהיר אנשים כאלו, ואומר להם שהתרגול שלהם מאבד כיוון. הוא אמר לה: "עלייך לראות כמה הם בוגרים. אם הם באמת בוגרים אפשר להגיד להם את זה ישירות. אם התודעה שלהם עדיין ילדותית את צריכה לתת להם לשחק לזמן מה, כמו ילד עם צעצוע חדש. אם את יותר מדי נוקשה איתם, הם עלולים להתייאש ולוותר לחלוטין. כשיתבגרו הם לבטח יתחילו לראות בעצמם מה ראוי והולם, ומה לא."

❖ "אל תתעסק עם העבר או העתיד כלל. הישאר רק בהווה – זה מספיק. ולמרות שההווה הוא המקום שבו אתה אמור להישאר, אתה לא אמור להיתפס ולהיאחז בו. אז למה אתה חושב שאתה אמור להיתפס ולהיאחז בעבר ובעתיד, אם אתה אפילו לא אמור להישאר בהם?"

❖ "בשביל מה לך להאמין לחזיונות של אחרים, אם אתה יודע שאתה לא צריך להאמין אפילו לחזיונות שלך?

❖ "אם אתה לא יכול להניח לחזיונות שלך, לעולם לא תשיג שחרור."

❖ אחד מתלמידיו של אג'אהן פואנג שאל אותו: "כאשר אתה רואה משהו בחיזיון, איך אתה יכול לדעת אם הוא אמיתי או שקרי?"

תשובתו: "גם כאשר הוא אמיתי, הוא אמיתי רק במובן הקונבנציונלי. אתה חייב להביא את התודעה שלך אל מעבר לאמת וגם אל מעבר לשקר."

❖ "המטרה של התרגול היא להפוך את הלב לטהור. כל הדברים האחרים הם רק משחקים ושעשועים."